אז איך בכלל מודים למקום שממנו למדתי איך לגדול? כשהייתי בכיתה י"ב התחלתי,
הגעתי לקבוצה מדהימה עם קסם של מורה,
הייתי התינוקת של החבורה והרגשתי שאני שותה ידע וחוויות מכל החברים בקבוצה ומהמורה יעל שהיא מאסטרית בשמחה ובלב.
משם לא עצרתי. נדבקתי חזק באדום האדום הזה שעל האף, התחלתי להתנדב וללמוד עוד, לחקור ולהעשיר ובעיקר להכיר את עצמי דרך החוויות המשוגעות שהליצנות הוסיפה לי בחיים.
עברו ארבע שנים כמעט והיום אני עדיין נושמת את השיעורים החזקים שלמדתי ברגע הכי קריטי בחיי. שנייה לפני שיצאתי לעולם של הגדולים, קיבלתי אישור ותעודה להישאר גם קצת הרבה ילדה.. תודה שמחת הלב שפתחתם לי את הלב, לאהוב אותי, עם כל הצבעוניות שלי ולאהוב את כל הלבבות הצבעוניים שאני פוגשת.